Warning: Creating default object from empty value in /home/nezikinlaw/domains/nezikin-law.co.il/public_html/plugins/system/jat3/core/joomla/modulehelper.php on line 320
קרע של אב העורקים (דיסקציה של האאורטה)

עורכי הדין מילר-ניצן

MN 2nd Banner Left

 

MN 2nd Banner articles

 

קרע של אב העורקים (דיסקציה של האאורטה)

  • PDF

תיאור הסיבוך הקרדיולוגי ושכיחותו

על פי ספר הלימוד הנפוץ ביותר לקרדיולוגיה של המומחה האמריקאי פרופ' בראונוואלד, Braunwald's Heart Disease – A Textbook of Cardiovascular Medicine,  דיסקציה או, קרע חד של אב העורקים - האאורטה (עד שבועיים ממועד הקרע, להבדיל מקרע כרוני, שגילו מעל שבועיים) הנו סיבוך נדיר וקטלני. עם זאת סיבוך זה מתועד היטב בספרות המקובלת והנפוצה כאחד מהסיבוכים העיקריים בתחום הקרדיולוגיה.

ההערכה היא שבארה"ב מתרחשים כ – 7000 מקרים לשנה. התמותה ממצב זה גבוהה מאוד וגדלה ביחס ישיר לזמן ממועד הקרע בשיעור של 1% לשעה. לכן החשיבות באבחון וטיפול יעיל ומיידי.

לרוב, הקרע מתרחש בשכבה הפנימית של האאורטה, המכונה האינטימה, ומשם מתפתח לכיוון השכבה האמצעית, המכונה המדיה. במרבית המקרים המדיה "מוחלשת" מראש, ובכך תורמת להתהוות הקרע. הדם שחודר לדופן האאורטה חוצה את שכבת המדיה המוחלשת לשתי תת – שכבות. כתוצאה מהלחץ הקבוע המופעל באופן ישיר על ידי מחזור הדם על שכבת המדיה החצויה והמוחלשת, הקרע מתרחב לאורך הדופן של האאורטה, לרוב בכיוון זרם הדם, בהתאם לווקטור של הלחץ המופעל על ידי זרם הדם. החלל המכיל את הדם בין שכבות המדיה מכונה החלל המדומה (false lumen), המופרד מהחלל האמיתי של האאורטה על ידי "מדף" של שכבת האינטימה, המכונה intimal flap. הגברת הלחץ בתוך החלל המדומה יכולה להביא לקרעים נוספים או לחסימה חלקית או מלאה של חלל העורק על ידי החלל המדומה, ההולך ותופח על חשבון החלל האמיתי.

שני האזורים הנפוצים ביותר להתפתחות קרע באאורטה הנם באאורטה העולה (65%), מספר סנטימטרים לאחר המסתם האאורטלי, או באאורטה היורדת (20%), מיד לאחר מוצא עורק הבריח השמאלי. שאר הקרעים המתרחשים בקשת האאורטה או באאורטה הבטנית.

סיבות נפוצות לדיסקציה של אב העורקים

הסיבה הנפוצה ביותר לקרע עצמוני של האאורטה (להבדיל מקרע על רקע טראומה) הנה ניוון של שכבת המדיה, medial degeneration. הניוון נובע מפגמים במרכיבי רקמת החיבור, כולל הקולגמן, האלסטין, והפיברילין לעיתים כחלק ממחלת רקמת חיבור סיסטמית ולעיתים כתופעה מוגבלת לאאורטה בלבד. בהעדר מחלות סיסטמיות, כגון תסמונת מרפן, קרע חד של האאורטה מתרחש לרוב בזכרים בעשור השישי – שביעי לחייהם. מצבים נלווים שכיחים הנם יתר לחץ דם (75% מחולים עם קרע סובלים מיתר לחץ דם) ומסתם אאורטלי דו – עלי (5-7% מחולים עם קרע חד).

תיאור התסמינים, אבחון וטיפול

הסימפטום העיקרי בעת התרחשות קרע חד של האאורטה הנו כאב עז (96%). הכאב לרוב מופיע בפתאומיות בעוצמה חזקה מראשיתו. סימפטומים נלווים כוללים אי – ספיקת הלב, איבוד הכרה, חסר נוירולוגי או שבץ מוחי, ודום לב. אי – ספיקת הלב מיוחסת לרוב למעורבות של המסתם האאורטלי וחוסר סגירתו המלאה בזמן הדיאסטולה. איבוד הכרה, המתרחש ב 13% ממקרי קרע חד של האאורטה, מנבא לרוב פרוגנוזה רעה במיוחד, ומחייב טיפול מוקדם ככל האפשר. הסיבה לאיבוד ההכרה בחלק הארי של המקרים כרוכה בקרע של האאורטה העולה לתוך חלל קרום הלב, הצטברות חדה של דם בחלל הסגור, ולבסוף "חנק" (tamponade) של הלב על ידי הנוזל המצטבר.

יש לציין, כי נלמד בספרי לימוד, כולל ב – Braunwald, שבנוכחות כאבים עזים בחזה וחשד להצטברות דם בקרום הלב, יש לחשוד בקרע של האאורטה גם אם הבדיקות הראשוניות אינן מדגימות את הקרע. דהיינו, יש להמשיך בבדיקות המדויקות יותר ומכוונות לאבחנה של קרע באאורטה. איבוד ההכרה יכול גם להצביע על פגיעה מכנית במסתם האאורטלי. בכל מקרה, הטיפול במצבים אלה כרוך בפעולה ניתוחית מיידית, אשר בד"כ סיכויי הצלחתה במרכזים רפואיים גדולים עולים על 85%, כמובן בכפוף לגיל החולה, ומצבו הבריאותי הכללי.

 

>  לתביעה בנושא שהיתה בטיפולנו


 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי רשלנות רפואית
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!


מיקומך‫:‬ מאמרים רשלנות רפואית קרע של אב העורקים