Warning: Creating default object from empty value in /home/nezikinlaw/domains/nezikin-law.co.il/public_html/plugins/system/jat3/core/joomla/modulehelper.php on line 320
מבחר הצלחות

עורכי הדין מילר-ניצן

MN 2nd Banner Left

 

MN 2nd Banner success

 

מבחר הצלחות

רשלנות רפואית - הפרדות רשתית, אובדן ראיה ואובדן צורת העין עקב סיבוך בניתוח קטרקט

  • PDF

משרדנו טיפל בתביעה של אשה כבת 70 כנגד בית חולים בצפון בו נותחה בניתוח קטרקט שגרתי. במהלך הניתוח נקרעה הקופסית, נפרדה הזגוגית והיתה חדירה של חומרי העדשה לזגוגית, סיבוכים שלא דווחו בדוח הניתוח. יצויין כי צניחת עדשה מלאכותית לתוך הזגוגית לאחר ניתוח קטרקט הינו סיבוך מוכר אך נדיר הדורש תיקון מהיר ע"י מומחה לניתוחי רשתית.

לאחר הניתוח התובעת התלוננה על כאבים בעין ועל חוסר ראייה. כעבור כחודש התובעת התקבלה לניתוח נוסף להחלפת העדשה שנפלה לזגוגית. בניתוח השני לא הצליחו להוציא את העדשה הצנוחה מהזגוגית. בשלב זה היה על הרופא המטפל לשלוח את התובעת למרכז רפואי המתמחה בניתוחים שכאלה. בית החולים לא עשה דבר ומכאן הרשלנות אשר בעטייה נגרמו לתובעת הפרדות רשתית ועוורון בעין המנותחת.

משרד עורכי הדין מילר-ניצן שניהל את התיק הביא לסיומו בפשרה בהיקף של כ-150,000 ₪.

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי רשלנות רפואית
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

רשלנות רפואית - מוות במחלקת טיפול נמרץ ילדים לאחר ניתוח אורטופדי מורכב - דוח ועדת בדיקה

  • PDF

משרד עורכי הדין מילר-ניצן טיפל בתביעת עזבונה של ילדה בת כ-6.5 במותה, כנגד בית חולים במרכז הארץ בו נותחה. המנוחה נולדה עם קיפוסקוליוזיס קשה מלידה (עקמת) וכן מהתפתחות ירודה של הריאות (דיספלזיה ריאתית), תפקוד ריאתי פגום, אסטמה ודלקות ריאה חוזרות. המנוחה עברה בגיל חודשיים הליך של גסטרוסטומיה (צינור הזנה לקיבה). התובעת התקבלה בגיל 6.5 לביה"ח לניתוח אורטופדי מורכב של הרחבה והארכה של בית החזה וחוט השדרה ע"י חיתוך מחדש של הצלעות וקיבוע חוליות עמוד השדרה, וזאת בניסיון לשפר את העיוות של עמוד השדרה ואולי להפחית גם את הלחץ על הריאות. הניתוח קרוי VEPTR - מערכת מודולרית להרחבת צלעות בילדים עם תסמונת בית חזה לא מספק, שבהם התפקוד הריאתי פגום, לצורך התפתחות תקינה של עמוד השדרה.

הניתוח "הצליח" והמנוחה הועברה למחלקת טיפול נמרץ ילדים, שם נפטרה יומיים לאחר הניתוח. טענת הרשלנות כוונה לכך כי צוות האחיות במחלקת טיפול נמרץ ילדים לא אבחן את דום הלב בו לקתה המנוחה והעדר הדופק של המנוחה (סברו תחילה שמדובר בבעיה טכנית של מכשיר המדידה) ורק לאחר כ-10 דקות, כשאישוניה של המנוחה כבר היו מורחבים, הוזעק צוות החייאה, אשר לא הצליח להחיותה.

בנוסף העלנו טענות במישור הליקויים בהשגת הסכמתה מדעת של האם לניתוח בהיות הניתוח ניתוח מסוכן ("מוות" לא צויין כסיכון בטופס ההסכמה), וכן לכך שלא היתה המלצה של מומחה ריאות לניתוח, אלא של אורטופד ילדים בלבד.

למרות קביעת ועדת בדיקה שמונתה ע"י נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, כי לא נמצאה רשלנות רפואית או התנהגות החורגת מהנורמות המקובלות ע"י הצוות הרפואי והפרא-רפואי (למעשה קבעה כי זמן התגובה בקריאה לביצוע ההחייאה ארוך מן המצופה ביחידה לטיפול נמרץ), התיק הסתיים בפשרה של כ-500,000 ₪ וזאת לאחר שהגשנו בקשה לביהמ"ש להורות על מסירת פרוטוקול דיוניה של ועדת הבדיקה על פי סעיף 21 (ד) לחוק זכויות החולה התשנ"ו 1996. יצויין כי סיבת המוות לא נקבעה באופן חד משמעי בדוח הנתיחה שלאחר המוות, וסברת ועדת הבדיקה היתה שאירע למנוחה תסחיף ריאתי מסיבי שגרם למותה.

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי רשלנות רפואית
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

רשלנות רפואית - שיתוק מוחין עקב מצוקה עוברית

  • PDF

משרדנו טיפל בתביעה של ילדה שנולדה עם שיתוק מוחין (קוודריפרזיס) קשה ב-4 גפיה ופיגור שכלי (כאשר תוחלת חייה קוצרה באופן ניכר) כנגד בית החולים בו נולדה. האם הגיעה לבית החולים בשבוע ה-36 לערך עקב זיהום ברקמות הרכות ברגלה (צלוליטיס) ואושפזה במחלקת יולדות.

בשלב מסוים הראה ניטור העובר טכיקרדיה עוברית עם ירידות משתנות, דהיינו ניטור המעלה חשד למצוקה עוברית. תבנית הניטור בהמשך לא השתפרה. בשעה 11:00 החליט הצוות הרפואי כי יש לסיים את ההריון בניתוח קיסרי, אלא שהעובר חולץ רק ב-12:10, זמן שהוא בלתי סביר בהתחשב בחשד למצוקה העוברית על פי הניטור.

הצלחנו להתגבר על הקושי המובנה בהוכחת הקשר הסיבתי בין המצוקה העוברית לבין הנכות הנוירולוגית הקשה, בין היתר תוך הפנייה לדו"ח האחרון והמעודכן מ-2014 של
ה - ACOG)  American College of Obstetricians an Gynecologists) אשר עידכן וערך רוויזיה מקיפה בכללי "הקונצנזוס" שפורסם ב-1999 ודוח ה-ACOG מ-2003, לעניין הקריטריונים להוכחת קשר סיבתי רפואי בין מצוקה טרום לידתית ולידתית לבין הופעת שיתוק מוחין אצל הילוד.

התיק הסתיים בפשרה בעקבות גישור בסכום כולל של כ-2,500,000 ₪ בנוסף לתקבולי הביטוח הלאומי.

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי רשלנות רפואית
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

 

רשלנות רפואית - פיגור גדילה תוך רחמי

  • PDF

משרדנו טיפל בתביעה של ילדה אשר נולדה עם שיתוק מוחין, כנגד רופא שערך את מעקב ההריון שלה וכנגד בית חולים בגוש דן בו נולדה. הילדה נולדה בניתוח קיסרי של אמה בשבוע ה-37 לערך לאחר שבאותו יום האם חשה בירידה בתנועות העובר.

הסתבר שבארבעת השבועות האחרונים של ההריון (משבוע 33 עד 37 לערך) התובעת לא נבדקה כלל ע"י הרופא המטפל למרות גורמי סיכון אשר לא אובחנו על ידו ו/או שלא נתן להם משקל מספיק וביניהם "שבירת אחוזונים" במשקלה כלפי מטה, האטה בגדילת היקף הבטן שלה, שהעידו על פיגור גדילה תוך רחמי, תסחיף אמבולי בו לקתה אמה 4 שנים קודם לכן, ונוהל משרד הבריאות ולפיו יש צורך בבדיקת רופא לכל הפחות פעם אחת בין השבועות 35 – 36 ופעם נוספת בשבוע ה-37 להריון. כמו כן חילוצה של התובעת בניתוח קיסרי בביה"ח היה אטי מהמצופה בין היתר לאור סימני המצוקה העוברית.

משרד עורכי הדין מילר-ניצן שניהל את התיק הביא לסיומו בפשרה בהיקף של כ-6 מיליון ₪.


 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי רשלנות רפואית
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

רשלנות רפואית - אחור באבחון גידול סרטני

  • PDF

משרדנו ייצג את עזבונה (יורשיה) ותלויה של אישה בת כ-78 אשר נפטרה בעקבות שרשרת מחדלים רשלניים (שנמשכו לפחות כ-3 שנים) של המרפאה הגסטרואנטרולוגית ומחלקה כירורגית של בית חולים גדול במרכז הארץ.

פרטי הרשלנות שיוחסו לביה"ח אשר איחר באבחנת גידול סרטני במעי הגס של המנוחה ואף בטיפול בה לאחר ניתוח להסרת הגידול היו:

  1. "נשבו בקונספציה" שהאבחנה של בקע סרעפתי של המנוחה (אבחנה שלא שונתה במשך למעלה מ – 3 שנים למרות שהטיפול בבקע הסרעפתי לא הואיל ולא היטיב את מצבה) הינה חזות הכל.
  2. לא נתנו דעתם לאבחנות מבדלות אחרות ולא נקטו בבדיקות כלשהן כדי לאשש ו/או לשלול אבחנות מבדלות אחרות.
  3. לא בצעו למנוחה בדיקת קולונסקופיה במועד.
  4. לא בצעו למנוחה בדיקת CT של בטן ואגן במועד.
  5. לאחר שנותחה להסרת הגידול הסרטני במעי הגס – לא בדקו ולא בררו מה הסיבות לחוסר יכולתה של המנוחה לאכול.
  6. לא אבחנו במועד קיומה של חסימה במוצא הקיבה של המנוחה לאחר הניתוח ושחררו אותה לביתה כשהם יודעים שהיא אינה אוכלת.

כתוצאה מכך המנוחה נפטרה כחודש לאחר הניתוח שעברה להסרת הגידול הסרטני. התיק הסתיים בפשרה בסמוך לאחר הגשת התביעה.

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי רשלנות רפואית
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

רשלנות רפואית – קרע של אב העורקים (דיסקציה של האאורטה)

  • PDF

משרדנו ניהל תביעה של יורשיו ותלוייו של אדם שנפטר בגיל 56 מדיסקציה של האאורטה, כיממה לאחר שאושפז במחלקת טיפול נמרץ לב של בית חולים בצפון הארץ. מדובר בחולה שהתקבל עם תלונה של כאבים בחזה, ואבדן הכרה חולף, ללא שהדיסקציה אובחנה ע"י הצוות הרפואי, למרות ממצא האופייני לה (lntimal flap) בבדיקת אקו לב שעבר.

משרד עורכי הדין מילר-ניצן שניהל את התביעה הביא לסיומה בפשרה של מעל 2 מיליון ₪ בנוסף ומעבר לקצבת השאירים שקיבלו השאירים מהמוסד לביטוח לאומי ותגמולים שהתקבלו על ידם מקופת פנסיה של המנוח.

 

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי רשלנות רפואית
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

רשלנות רפואית - פרע כתפיים

  • PDF

משרדנו ייצג תובע מקיבוץ בגליל העליון אשר נולד במרכז רפואי בצפון הארץ בשנות ה – 80 במשקל 4,400 גרם בלידה ואגינלית. אירעה לידת פרע כתפיים והתובע סבל משיתוק ע"ש ארב ונקבעו לו כ – 30% נכות.

התביעה התבססה על הטענה שהצוות הרפואי לא ביצע הערכת משקל של העובר ומכל מקום הערכת המשקל לא נרשמה בתיק הרפואי. לא נשקל ולא בוצע ניתוח קיסרי.

הושגה בתיק פשרה בעקבות הצעת בית המשפט, בסכום של קרוב לחצי מיליון ₪ (500,000 ₪) לפני למעלה מ – 10 שנים.

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי רשלנות רפואית
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

רשלנות רפואית - ניוון אשך ופגיעה בפוריות בעקבות ניתוח לתיקון בקע מפשעתי

  • PDF

משרדנו ייצג בחור צעיר מצפון הארץ, רווק ללא ילדים, אשר נגרם לו ניוון של אשך בעקבות ניתוח לתיקון בקע מפשעתי שבוצע במהלך שרותו הצבאי (קודם לכן סבל הבחור מוריקוצל באשך השני).

הגשנו שתי תביעות חלופיות מקבילות: אחת נגד מרכז רפואי בגליל התחתון בו בוצע הניתוח – בעיקר בעילה של העדר "הסכמה מדעת", שכן לא הוסבר לו אודות הסיכון של ניוון האשך. תביעה שניה הוגשה לקצין התגמולים על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), היות והנזק נגרם במהלך השרות הצבאי ועקב השרות הצבאי.

בסופו של יום התביעה על פי חוק הנכים התקבלה ומרשנו קיבל פיצויי של מעל חצי מיליון ש"ח (500,000 ₪), ממשרד הביטחון.


 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי רשלנות רפואית
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

רשלנות רפואית – היפוגליקמיה של היילוד

  • PDF

משרדנו השיג פיצוי משמעותי של 2 מיליון ₪ (בערכי 1995) לתובע שנולד בשנת 1974 במחלקת יולדות בבית חולים במרכז הארץ, אשר סבל מהיפוגליקמיה שלא טופלה כראוי במחלקת היילודים, וסבל כתוצאה מכך מפיגור קל ללא פגיעה מוטורית.

החל מהיום השני לאחר לידת התובע, נמצאו אצלו רמות נמוכות ביותר של גולקוזה בדם בבדיקות חוזרות, כאשר רמות נמוכות אלו התמידו במשך ימי שהותו במחלקת הילודים (בין 14 – 27 מג"ר %). לא נמצאו רישומים אודות בדיקות רמות הגלוקוזה בימים החמישי והשישי והרמות לעיל מתייחסות למדידות ב – 4 ימי חייו הראשונים. רמות אלו שנמדדו נמוכות מרמת הסף הבטוחה (35 – 40 מג"ר %).

התובע קיבל עירוי גלוקוז 10% פעם אחת בלבד ביום השלישי לחייו. טיפול זה לא השפיע במידה משמעותית על רמת הגלוקוזה בדמו, כאשר בכל ימי שהותו במחלקת היילודים לא נמדדה ולו פעם אחת רמה מינימלית של גלוקוזה בדם הנחשבת תקינה. בתעודת השחרור צויין שלאחר קבלת העירוי עלתה רמת הגלוקוזה מ – 14 ל – 18 מג"ר % - ערך המגיע רק למחצית הרמה המינימלית הנחשבת לבטוחה.

התפתחותו השכלית של התובע מלידתו, לרבות שפה ודיבור הייתה איטית ביותר והוא היה עקשן, קשה תפיסה, מגיב באיטיות, כושר הריכוז שלו ירוד, והוא מתקשה בהפשטה, חשיבת רצף, ידע כללי, אנליזה חזותית, זכרון חזותי, קריאה, כתיבה, וכיוב'. הוא אובחן כלוקה בפיגור שכלי בדרגה בינונית.

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי רשלנות רפואית
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

רשלנות רפואית – אוטם שריר הלב

  • PDF

משרדנו ייצג את עזבונו של אדם שנפטר בגיל 69 לערך מאוטם שריר הלב במהלך אשפוז בבית חולים באזור המרכז במחלקה פנימית. הרשלנות של ביה"ח התבטאה בכמה מישורים:

חל עיכוב באבחנת האוטם שכן תלונותיו של המנוח פורשו ע"י רפואי חדר המיון כבלתי ספציפיים ובעלי אופי גרמי (האיש סבל גם מסרטן גרורתי בעצמות). משבוצעה האבחנה של אוטם שריר הלב במחלקה פנימית החולה טופל בעיקר במשככי כאבים. לא היו רישומים אודות מתן חמצן ומעקב ע"י מוניטור. ניתן טיפול בניטרטים בעלי משך פעילות ארוך (בניגוד להנחיות המקובלות). אספירין ניתן רק כעבור מספר שעות ולא באופן מיידי. לא ניתן לחולה הפרין למרות קיומו של אוטם קדמי נרחב והמלצה של רופא מיחידת טפול נמרץ לב. החולה לא הופנה לצנתור למרות תעוקת חזה שנמשכה למעלה מ – 24 שעות וסימנים שהעידו על אי ספיקת לב.

הרושם היה שהוחלט ע"י הצוות הרפואי להמנע מטיפול מקובל עקב היותו של החולה סובל ממחלה סופנית (סרטן גרורתי). החלטה זו מחייבת שיתוף והתייעצות עם המשפחה ע"י רופא בכיר ועל סמך מלוא הנתונים הרפואיים לגבי המחלה הסופנית. דברים אלו לא בוצעו על ידי הצוות הרפואי.

התיק הסתיים בפשרה במסגרתה פוצה עזבונו של המנוח בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים.

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי רשלנות רפואית
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

פגיעה בעבודה – מוות במערבל לייצור אבקת כביסה שלא גודר לבטח

  • PDF

משרד עורכי הדין מילר-ניצן טיפל בתביעת עזבון ותלויים של גבר עולה חדש מאתיופיה, בן 37 במותו, אשר עבד במפעל לייצור אבקות כביסה בצפון הארץ. המנוח נהרג בתאונת עבודה בעת שניסה לנקות עם שפכטל ידני את הדפנות של מערבל לערבול אבקות ונוזלים לצורך ייצור אבקות כביסה, בעת שהמערבל אשר לא גודר לבטח, היה בפעולה. כתוצאה מכך המנוח נשאב לתוך השוקת בתוכה הסתובב המערבל ונגרמו לו פגיעות קשות באיברים הפנימיים אשר גרמו למותו.

התיק הסתיים בפשרה בסך של כ-1.4 מיליון ₪ בנוסף לגמלת התלויים של המוסד לביטוח לאומי.

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי פגיעות בעבודה ורשלנות רפואית
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

פגיעה בעבודה – מחלת הבריליוזיס

  • PDF

משרדנו ייצג טכנאית שיניים (לשעבר) אשר נחשפה במסגרת לימודיה ועבודתה כטכנאית שיניים לבריליום בשנים 1989 – 1993 וחלתה בבריליוזיס, בתביעה נגד המכללה ומעבידיה.

בהסכם פשרה שהושג קיבלה מרשתנו פיצוי של כ- 700,000 ₪ נטו בנוסף ומעבר לתקבולי הביטוח הלאומי (המחלה הוכרה כמחלת מקצוע), שהיא מקבלת, למרות טענת התיישנות התביעה שטענו הנתבעות (התביעה הוגשה ב – 2009). בתחילה אובחנה מחלתה כסרקוידוזיס, ורק בסוף שנת 2004 בוצעה האבחנה הנכונה – בריליוזיס.

בכתב התביעה נטען על ידינו לתחולת החריג הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות - "התיישנות שלא מדעת" - שכן רק בשנת 2004 אז נקבעה האבחנה הנכונה של מחלתה, נודע לה על רכיב הקשר הסיבתי בין חשיפתה לבריליום למחלת הבריליוזיס בה לקתה.

 

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי פגיעות בעבודה ורשלנות רפואית
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

פגיעה בעבודה – הכשת נחש

  • PDF

משרדנו ייצג עובד בחברה המפתחת תרופות המופקות מארס נחשים, כאשר במסגרת עבודתו טיפל בנחשים, בחליבתם, ניקוי כלוביהם וכיו"ב. במהלך עבודתו הוכש העובד בידו על ידי נחש שהוחזר על ידו לכלוב לאחר ניקוי הכלוב, ממש בטרם הספיק לסגור את מכסה הכלוב.

כתוצאה מההכשה נגרמה לעובד "תסמונת מדור" (compartment syndrome) באמה, שחייבה ניתוח לניקוז הנוזלים ונותרה לו נכות של 10% בכף היד ובאמה (חלקה קוסמטית).

משרד עורכי הדין מילר-ניצן הגיש תביעה נגד החברה המעבידה וחברת הביטוח שביטחה אותה בביטוח חבות מעבידים. ביססנו התביעה על כך שרשלנות המעבידה התבטאה בין היתר בכך שמטעמי חסכון כלובי הנחשים היו דליי צבע (טמבוריות) מוסבים מפלסטיק לא שקוף שכוסו במכסה רשת, ולכן העובד לא יכול היה לראות שהנחש "מטפס" וראשו קרוב לקצה הכלוב.

לאחר מו"מ לפשרה שנוהל ע"י משרדנו פוצה העובד בסך של מעל 100,000 ₪.

 

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי פגיעות בעבודה ורשלנות רפואית
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

פגיעה בעבודה – תאונת תלייה

  • PDF

משרדנו ייצג את עזבונו ותלוייו של אדם בשנות ה-40 המוקדמות לחייו אשר נהרג בתאונת עבודה כאשר עבד בלול תרנגולות של קיבוץ בדרום הארץ (להלן: "המנוח"). במהלך יום העבודה המנוח נמצא ללא רוח חיים כשהוא תלוי באמצעות צווארון חולצתו על מוט גלילה של וילון מבודד לויסות לחץ המותקן לאורך הלול. בסמוך על הרצפה נמצאה מברגה, וכן סולם השעון בחלקו על רשת צל הסמוכה לוילון ויסות הלחץ. לפי ממצאים אלו המנוח ככל הנראה ניסה לטפל ברשת הצללה הסמוכה לוילון ויסות הלחץ וככל הנראה צווארון חולצתו של המנוח נתפס בבורג המחבר את הוילון למוט הגלילה, שכן הבורג בלט מעל פני מוט הגלילה. המנוע של וילון ויסות הלחץ, הפועל באופן אוטומטי, נכנס לפעולה וגולל את הוילון כלפי מעלה תוך שהוא סוחב עמו וגורם לתליית המנוח.

משרד עורכי הדין מילר-ניצן הגיש תביעה נגד המעביד (הקיבוץ) ונגד המתקין של מתקן ויסות הלחץ בלול ונגד מבטחיהם. בתביעה נטען בין היתר כי בורגי ההידוק לא היו משוקעים ו/או מוגנים וכי מתקן וילון בידוד הלחץ בכללותו היה לא בטיחותי ולא מוגן לבטח וכי המנוח לא הודרך כראוי ולא הוזהר כנגד סכנות מסוג זה.

לאחר שהוגשו תחשיבי נזק מטעם הצדדים הגענו לפשרה ולפיה התובעים קיבלו סך כולל של 865,000 ₪ בנוסף ומעבר לתקבולי המוסד לביטוח לאומי ששולמו ומשולמים להם במסגרת גמלה לתלויים בנפגע עבודה.

 

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי פגיעות בעבודה ורשלנות רפואית
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

תאונת דרכים - רוכב אופנוע

  • PDF

משרדנו ייצג בחור צעיר שנפגע בעקבות תאונת דרכים קשה בסמוך לאחר שחרורו מצה"ל. הצעיר היה בן 21 כאשר רכב על אופנועו ליד הכנרת ורכב התנגש בו חזיתית.

לאחר תקופת שיקום ארוכה הוגשה התביעה. לנפגע מונו ע"י ביהמ"ש מומחים רפואיים אשר כולם קבעו לו נכויות משמעותיות בתחום האורטופדי, בתחום הנוירולוגי, בתחום הפה ולסת ובתחום הפסיכיאטרי. נכותו הרפואית המשוקללת נקבעה על כ-62% ובית המשפט קבע נכות תפקודית (לצורך חישוב הגריעה מכושר ההשתכרות) העומדת על 50%.

בית המשפט פסק לתובע סך כולל של כ – 2 (שני) מיליון ₪. בתיק עלתה בין היתר השאלה מה דינם של תקבולי המוסד לביטוח לאומי העתידיים (בענף נכות כללית). בית המשפט אימץ את טענתנו ולפיהם יש להורות על הקפאתם של תקבולי נכות כללית עתידיים עד לקביעת דרגת אי הכושר הצמיתה של התובע במל"ל כשאז יערך במידת הצורך חשבון נוסף ורק אז תנוכה יתרת תקבולי המל"ל לפי חשבון זה. בסופו של דבר המוסד לביטוח לאומי קבע כי דרגת אי הכושר של התובע אינה מזכה בקצבת נכות כללית וסכום תקבולי המל"ל, שהוקפא עד אז, על פי פסק הדין ,שולם במלואו לתובע (ת.א. 26932/04).


 

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי תאונות ורשלנות רפואית
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

שתי תאונות דרכים - תביעה נגד שני מזיקים

  • PDF

תביעה נגד שני מזיקים ב – 2 תאונות דרכים - מערכה בשלוש ערכאות – כשבשתיים מהערכאות (מחוזי ועליון) נערכו שני סיבובים

תביעה זו הינו דוגמא מובהקת למאבק משפטי חסר פשרות אותו חרת משרדנו על דגלו.

מדובר במקרה פשוט לכאורה של אשה צעירה, יועצת פדגוגית בעיריית ת"א, אשר נפגעה באותו איבר (ברך) בשתי תאונות דרכים אחת ב – 1994 והשניה ב – 1999. יצוין כי בעיותיה הרפואיות הרציניות ותקופת אי הכושר הארוכה החלו לאחר התאונה השניה. התאונה הראשונה הוכרה כתאונת עבודה במל"ל. הגשנו תביעה אחת נגד שתי המבטחות של הרכבים שהיו מעורבים בשתי התאונות ("הפול" ו"הדר") וזאת על מנת שמרשתנו, ("התובעת") "לא תיפול בין הכסאות" ותקבל פיצוי בגין מלוא נזקיה משתי התאונות. אלא ש"שרשרת" של טעויות שיפוטיות ב – 2 ערכאות (שלום ומחוזי) הובילה לכך שהתיק התנהל כמתואר בכותרת.

בית משפט השלום (כבוד השופט ד' גלדשטיין) קבע כי עיקר הפגיעה נגרמה עקב התאונה הראשונה (על פי חוות דעת פרופ' סודרי, המומחה האורטופדי שמונה לקביעת הנכות בגין התאונה השניה, שקבע כי לא נותרה נכות בגין התאונה השניה והנכות כולה היא בגין התאונה הראשונה כפי שנקבעה ע"י ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי), אך ייחס חלק מן הנזק גם לתאונה השנייה. בהתאם לאמור, חילק בית המשפט את סכום הפיצוי בין המשיבות (פחות או יותר שווה בשווה). "הדר" ערערה על פסק הדין ואף התובעת הגישה באמצעותנו ערעור שכנגד מטעמה נגד "הדר".

בית המשפט המחוזי (כבוד השופטים ה' גרסטל, ע' פוגלמן וא' שילה) מצא כי "הפגיעה שנפגעה התובעת בתאונה השנייה היתה קלה ולא השאירה נכות. נכותה לאחר התאונה השנייה היא אותה נכות שהיתה לה לאחר התאונה הראשונה....". לאור האמור, קיבל בית המשפט את ערעורה של "הדר" והפחית מסכום הפיצוי את ראשי הנזק שיוחסו לתאונה השנייה. בית המשפט הותיר על כנו את הפיצוי בגין הנזק הלא – ממוני שאירע עקב התאונה השנייה, ואף הגדילו בהתאם לנטען על ידי התובעת בערעורה שכנגד. עם זאת קבע בית המשפט כי מאחר שהתובעת לא הגישה ערעור נגד "הפול", אין היא יכולה לעתור להגדלת סכום הפיצויים שבהם חויבה "הפול" במקביל להפחתת סכום הפיצוי שבו חויבה "הדר".

התובעת הגישה בקשת רשות ערעור (ראשונה) לבית המשפט העליון באמצעותנו והיא נתקבלה (רע"א 10394/06 בן דוד נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול").

בית המשפט העליון קיבל את טענתנו כי מכח תקנה 462 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, בערעור נפתחת לכל אורכה ורוחבה אותה חזית שהייתה קיימת גם בדרגה הראשונה ובגבולותיה מוסמך בית המשפט לפסוק גם לטובת בעל דין שלא ערער ונגד בעל דין שנגדו לא ערערו. לפיכך פסק כי כאשר מדובר במקרה שבו יש לחלק את הנזק בין שני אירועים, הפחתה בחבות של מזיק אחד, במסגרת ערעורו, מקימה בד בבד צורך בהעלאת החבות של המזיק השני, וזאת גם כאשר הניזוק לא הגיש ערעור משלו בשאלת חלוקת הנזק.

לאור האמור הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי, על מנת שידון בחלוקת הנזק בין כל הצדדים להליך על - פי המתווה שנקבע.

בפסק – דין משלים, קבע בית המשפט המחוזי (כבוד השופטים י' שנלר, ק' ורדי ור' לבהר שרון) כי יש לחייב את "הפול", בנוסף לסכומים בהם חויבה במסגרת פסק – דינו של בית משפט השלום בגין התאונה הראשונה, גם בסכומי הפיצוי שנפסקו לעבר, שכן נזקים אלה כולם נובעים מן התאונה הראשונה. לגבי הסכומים שנפסקו לעתיד בשל נכות שקיימת לכאורה בגין התאונה השנייה, נפסק כי מאחר שנקבע שלא נותרה נכות כתוצאה מהתאונה השניה – דינם להתבטל. לעניין ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי, נפסק כי יש לייחס את כל התגמולים ששולמו , לתובעת לתאונה הראשונה, ולנכותם מסכום הפיצוי בו חויבה "הפול". עוד נקבע כי "פול" לא חויבה לשלם לתובעת, במסגרת ההוצאות הרפואיות, סכום בגובה 44,000 ₪ (הגם שסכום זה, ששולם על – ידי "הדר" כתשלום תכוף, נוכה מהתשלום בו חויבה "הדר"), וזאת משום שהתובעת לא הוכיחה הוצאה זו.

בבקשת רשות הערעור השניה שהגישה התובעת באמצעות משרדנו לביהמ"ש העליון (רע"א 6748/10) נטען על ידנו כי לא היה מקום לבטל ראשי נזק שונים (אבדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות ונסיעות מוגברות) שנפסקו לעתיד בגין התאונה השנייה בסכום כולל של 26,000 ₪. לטענתנו, בית משפט השלום לא פסק ראשי נזק אלה לעתיד בשל נכות שקיימת לכאורה בשל התאונה השנייה. אלא כחלק מכלל נזקה של התובעת בגין שתי התאונות. עוד טענו בשם התובעת כי נפלה שגגה במנגנון ההצמדה שקבע בית המשפט לתגמולי המוסד לביטוח לאומי אותם יש לנכות. לבסוף טענה התובעת באמצעותנו כי ההוצאה בגין התשלום התכוף בסך של כ 44,000 ₪ הוכחה, ומפנה לעניין זה להחלטה שניתנה על – ידי בית משפט השלום (כבוד השופטת ח' וולצקי) בנושא זה.

ביהמ"ש העליון החליט לקבל את הבקשה ואת הערעור, ובכך למעשה נתקבלו מלוא טענותינו והצדק שב על כנו.


 

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי תאונות ורשלנות רפואית
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

תאונת דרכים - תביעת עזבון ותלויים

  • PDF

משרדנו ייצג תלויה (אשתו) ועזבון (אשתו וילדיו הבגירים) של יועץ כלכלי בן 54 לערך, תושב השרון שנהרג בתאונת דרכים בשנת 2000, ארבעה חודשים לאחר שנרשם כ"עוסק מורשה" עצמאי. בטרם פרש לעצמאות, עבד המנוח כ - 30 שנה בתחום עיסוקו כשבשנים האחרונות לעבודתו כשכיר השתכר משכורות הקרובות לשילוש (פי שלוש) השכר הממוצע במשק.

תוך כדי הדיון בתיק בבית המשפט השלום, ניתן פסק הדין של ביהמ"ש העליון בפרשת אטינגר אשר חולל מהפיכה בהכירו בזכות לפיצוי בגין "שנות ההשתכרות האבודות" חישוב ראש הנזק של אבדן השתכרות של הרוגים כתוצאה ממעשה נזיקין.

שתי השאלות העיקריות שניצבו במרכזה של התביעה היו:

  1. מהו בסיס השכר של המנוח בנתונים המיוחדים שלו: הסבה ממעמד של שכיר לעצמאי בשלב מאוחר יחסית בחייו, וזאת זמן קצר לפני מותו בתאונה הקטלנית.
  2. אופן חישוב נזקי התלויים במנוח ועזבונו לאור שינוי ההלכה בעניין בבית המשפט העליון.

פסק הדין שניתן בביהמ"ש השלום קבע כי בסיס השכר של המנוח יעמוד על 1.5 מהשכר הממוצע במשק, אך היה נראה לנו מוטעה בכל האמור באופן חישוב הנזק בין היתר לאור ההלכה החדשה שנקבעה בביהמ"ש העליון. הגשנו ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בת"א. לאחר ששופטי הרכב המחוזי הודיעו כי לא יתערבו בבסיס השכר שנקבע ע"י ביהמ"ש השלום, ניהלנו מו"מ עיקש והגענו לפשרה עם חברת הביטוח שבטחה את הרכב ולפיה חברת הביטוח הוסיפה על הסכום שנפסק בביהמ"ש השלום סך של מעל חצי מיליון ₪ (500,000 ₪), בשנת 2008.


 

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי תאונות ורשלנות רפואית
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

תאונה ברשות הרבים

  • PDF

משרדנו ייצג גבר כבן 65, חולה פוליו מילדותו (כ-90% נכות) אשר היה עצמאי כמעט לחלוטין בתפקודיו. בעת יציאתו מסרט באולם הסינמטק בתל אביב, נתקל האיש בסף שיש מוגבה הגודר מעקה זכוכית. כתוצאה מכך נפל ונגרם לו שבר ברגל. בעקבות זאת רגלו גובסה ונאסרה עליו דריכה על הרגל למשך חודשיים. השבר הותיר נכות אורטופדית של כ–15% נכות.

כתוצאה מתקופת ההשבתה הארוכה ועקב נכותו הבסיסית הקודמת, הוא לא חזר לרמת התפקוד שהיתה לו לפני התאונה. האיש נאלץ להפסיק את עיקר עבודתו ואף נזקק לעזרת קרובי משפחתו ברוב תפקודי היומיום.

סיימנו את התיק בפשרה עם מבטחת הסינמטק של כ–320,000 ₪ (בנוסף לתקבולי המוסד לביטוח לאומי בנכות כללית וקצבת שירותים מיוחדים שהגיעו לכ–480,000 ₪).

 

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי תאונות ורשלנות רפואית
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

תאונת ספורט – צניחת רחיפה

  • PDF

משרדנו ייצג בחור שנפגע באתר מבוא חמה לאחר נפילה במהלך פעילות פנאי של סיוע בצניחת רחיפה באמצעות מצנח רחיפה. מרשנו, התובע סייע לצנחן אחר בהמראה ע"י אחיזה ברצועות גב המצנח שלו תוך כדי הנפת המצנח ע"י הצנחן האחר, כל זאת בתנאים של רוח חזקה המחייבים עזרה כאמור, כדי למנוע המראה לא מבוקרת והסחפות של הצונח.

מרשנו מצא עצמו לפתע בגובה של כ – 12 מטר באוויר כשהוא אוחז בצנחן ברתמות המצנח. הצנחן צעק לתובע להרפות מן המצנח ובלית ברירה מילא התובע את הוראותיו, נפל ושבר את שתי רגליו ואת ידו השמאלית.

התביעה הוגשה נגד "האגודה הישראלית למצנחי רחיפה" ונגד הצנחן האחר. התיק הסתיים בפשרה בעקבות הצעת ביהמ"ש במסגרתה פוצה התובע בגין מרביתם הגדול של נזקיו.

 

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי תאונות ורשלנות רפואית
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

תביעת נזקי רכוש כנגד משרד הביטחון

  • PDF

משרדנו ייצג קיבוץ בעמק בית שאן אשר הינו בעל חלקת קרקע של כ – 300 דונם בסמוך לנהר הירדן, בה גידל עד שנת 1990 לערך גידולים חקלאיים שונים. לאחר 1990 לערך לאחר גשמים חזקים בחורף 1990 – 1991 נסחפו מוקשים נגד אדם (נ"א) משדות מוקשים הסמוכים לחלקה החקלאית הנ"ל אל תוך החלקה. כתוצאה הוכרזה החלקה החקלאית של הקיבוץ כ"שטח חשוד במיקוש" וצה"ל גידר ואסר את השימוש בחלקה.

עד שנת 2003 שילם משרד הביטחון לקיבוץ תשלום קבוע מדי שנה עפ"י חוות דעת שמאי מטעם משרד הביטחון בגין הנזק שנגרם לקיבוץ כתוצאה מחוסר היכולת להשתמש בחלקה לצרכי חקלאות.

משנת 2004 עקב החלטת מנכ"ל משרד הביטחון, חדל משרד הביטחון לשלם לקיבוץ, בטענה כי התשלומים בשנים עברו היו לפנים משורת הדין, וכי לא חלה על משרד הביטחון אחריות כלשהי לאור חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) הואיל וחל החסיון בגין "פעולה מלחמתית" וכן לאור העובדה שהמוקשים נסחפו עקב שטפון – כוח עליון - ולא עקב רשלנות כלשהיא של משרד הביטחון.

הגשנו תביעה בשם הקיבוץ בה נטען על ידנו, בין היתר, כי מאז הסכם השלום עם ירדן, שדות המוקשים כבר מזמן אינם צורך בטחוני וכי על משרד הביטחון היה לפעול לפינויים של שדות המוקשים ובמחדל זה התרשל, ולכן אין מדובר ב"פעולה מלחמתית", שרק בגינה מוענקת חסינות למדינה. כמו כן דחינו באמצעות תקדימים את טענת "הכוח עליון" של משרד הביטחון.

בסופו של דבר בסמוך לפני ישיבת ההוכחות הסכים משרד הביטחון לשלם את מלוא סכום התביעה בסך של למעלה מחצי מיליון ₪ (ת.א. 22033/06 בימ"ש שלום ת"א).

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי נזקים כלכליים
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

ניהול הגנה בפני תובענה ייצוגית בגין נזקים כלכליים

  • PDF

משרדנו ייצג קיבוץ בעמק בית שאן, אשר בשנת 2003 עשה שימוש בחומר בשם "מלכיט גרין" ששימש כתרופה לטיפול בפטריות קשקשים של דגי אמנון, בבריכות הדגים שלו, וזאת במשך מספר חודשים לאחר שהחומר נאסר לכאורה לשימוש ע"י השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות, עקב היותו חשוד כמסרטן (למרות שהודעה ברורה לגבי איסור השימוש בחומר והיקפו לא הועברה בצורה מסודרת לקיבוץ).

בכתבת תחקיר בערוץ II (חודשים ספורים לאחר התפוצצות פרשת "רמדיה") נחשף השימוש בחומר ע"י הקיבוץ, באמצעות הקלטות וצילומים. בהמשך לכתבה זו ובעקבות בדיקות של משרד הבריאות הורה משרד הבריאות ב – 24/11/03 על הסרת כל דגי הבריכות מהמדפים במרכולים, אסר את שיווקם והורה על השמדתם. יומיים לאחר מכן ובעקבות בדיקות שהראו שהחומר לא מצוי בשימוש נרחב בבריכות דגים של מגדלי הדגים הוראה זו בוטלה.

ב – 2006 הוגשה בביהמ"ש המחוזי בחיפה בקשה בשם בעלי חנויות ומסעדות דגים ובראשם מסעדת "אורי בורי" לאשר תובענה ייצוגית בסך של כ – 40 מיליון ₪ כנגד הקיבוץ, על פי חוק תובענות ייצוגיות, בעילות על פי חוק הגנת הצרכן והחוק למניעת מפגעים סביבתיים. לטענת התובעים היצוגיים הנזק שנגרם להם התבטא בירידה במכירות דגים ובמחזור המסעדות בחודשים הסמוכים מייד לאחר פרסום הוראת משרד הבריאות, הואיל וציבור הלקוחות הדיר את רגליו מהמסעדות ומחנויות הדגים "עד יעבור זעם".

בעקבות תגובה מפורטת שהגשנו בשם הקיבוץ נדחתה הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, והומלץ לתובעים ע"י ביהמ"ש להגיש תביעות פרטניות בגין הנזק של כל אחד מהתובעים כתביעה קבוצתית בבית המשפט המוסמך בהתאם לסכום התובענה. התביעה התנהלה בביהמ"ש השלום בת"א כאשר בסמוך לפני מועד ההוכחות בתיק סולקה התביעה בפשרה בסכום כולל של כ – 200,000 ₪ המהווה כעשירית (1/10) מסכום התביעה הנקוב.

 

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי נזקים כלכליים
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

נזק לרכוש בתעשית המזון

  • PDF

משרדנו ייצג את מפעל "תמר שאן" בתביעה נגד חברה שמספקת שמנים לתעשיית המזון, אשר סיפקה לתמר שאן שמן פרפין המיועד לציפוי התמרים בשלב הסופי של אריזתם ביחד עם תמיסת גלוקוזה. יודגש כי עפ"י התקן הישראלי שמן הפרפין צריך להיות נטול טעם וריח.

משלוח של התמרים סופק לקניין של תמר שאן באנגליה והתברר בעקבות בדיקת טעימה כי לתמרים יש ריח וטעם לוואי של נפט וכי התמרים אינם ראויים למאכל אדם. כתוצאה מכך נאלץ מפעל תמר שאן להשמיד כמות גדולה של תמרים שצופו בשמן הפרפין.

פסק הדין קיבל את התביעה במלואה ופסק לתמר שאן פיצויים, הן בגין התמרים שנזוקו והן פיצויים בגין פגיעה במוניטין.

 

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי נזקים כלכליים
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

דחיית תובענה על הסף מחמת התיישנות - תביעת משתכנים בהרחבה נגד קיבוץ

  • PDF

משרדנו ייצג קיבוץ בגליל העליון אשר יזם הרחבה למגורים בצמוד לקיבוץ בשטחי משבצת הקיבוץ. במסגרת הפרויקט תושבי ההרחבה הומלצו להקצאת מגרש וחתימת חוזה חכירה מול מנהל מקרקעי ישראל וכן חתמו על חוזים לבניית בתיהם מול חברה קבלנית.

חלק מתושבי ההרחבה הגישו בשנת 2010 נגד הקיבוץ (וכנגד מנהל מק"י, הקבלן והמועצה האזורית) תביעה כספית על סך כ – 6 מיליון ₪ להשבת כספים שונים שהקבלן והקיבוץ גבו מהם במסגרת ההרחבה, כאשר רובם הגדול של הכספים שהקיבוץ גבה נועד לשחרור מגרשי ההרחבה משעבודם לבנק, דבר שלטענת התובעים לא נאמר להם. לטענת התובעים, הגם שהם חתמו על מסמכי והסכמי פרוייקט ההרחבה לפני למעלה מ – 7 שנים מיום הגשת התביעה, הרי שיש להחיל את החריג הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות – "התיישנות שלא מדעת", הואיל ורק עם פרסום דו"ח מבקר המדינה במאי 2009 נודע להם כי חלק מהתשלומים ששילמו לקיבוץ ולקבלן הם תשלומים שלכאורה נגבו מהם שלא כדין ובניגוד להוראות מועצת מקרקעי ישראל.

משרדנו הגיש בקשה מפורטת לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות. בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הש' מוניץ) בפסק דינו מיום 29/6/11 בת.א. 22482/11 דחה את התובענה על הסף בקובעו כי התובעים ידעו היטב כי כל פרויקט ההרחבה מתבצע על פי החלטות מנהל מקרקעי ישראל, ויכלו לבדוק במאמץ סביר וללא קושי לפני חתימתם על החוזים את מהות התשלומים שהם משלמים לקיבוץ ולקבלן, את מצבם המשפטי ואת חוקיות התשלום. לפיכך מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום חתימתם על ההסכמים עם הקיבוץ ואין תחולה לחריג המאריך את תקופת ההתיישנות מכח סעיף 8 לחוק ההתיישנות. למעלה מן הצורך קבע ביהמ"ש כי דו"ח מבקר המדינה אינו יכול לשמש ראיה לתובעים כדי לבסס את טענתם בדבר החלת החריג הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות.


 

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי נזקים כלכליים
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

דחיית תביעת יזם וקבלן של הרחבה בקיבוץ

  • PDF

משרדנו ייצג קיבוץ בעמק בית שאן שנתבע על ידי חברה העוסקת בביצוע עבודות תשתית ובנייה בתביעה לפסק דין הצהרתי במסגרתה נתבקש ביהמ"ש ליתן צו לפיו החוזה אשר נכרת בין הקיבוץ לבין החברה לשווק וקידום ההרחבה לביצוע התשתיות הציבוריות בהרחבה קהילתית המתוכננת ע"י הקיבוץ עומד בתוקפו וכי התובעת תהא זכאית לרווח מסוים בגין כל יחידה שתשווק בהרחבה.

התביעה הוגשה לאחר שכשנתיים לאחר חתימת החוזה נודע לחברה כי הקיבוץ מבצע את ההרחבה ואת בניית התשתיות הציבוריות שלה, שלא באמצעות החברה התובעת וזאת הואיל והחברה התובעת לא הצליחה לשווק את הפרויקט ולא החתימה כלל משתכנים פוטנציאליים להרחבה. החברה התובעת טענה כי מעשים אלו של הקיבוץ מהווים בגדר הפרת החוזה עם החברה התובעת, הואיל וקשיי השווק בהם נתקלה היו אינהרנטיים לאזור וחלקם נבעו אף מהתנהלות הקיבוץ.

בית משפט השלום בנצרת (ה"פ 1301-10-08) קיבל את מלוא טענותינו וקבע כי "לא עלה בידי התובעת לקיים את התחייבויותיה בהתאם להסכם אשר נכרת בינה לבין הנתבע ובנסיבות אלו בוטל ההסכם והודעה על כך נמסרה לתובעת. טענות התובעת לפיה הצדדים הסכימו על הקפאת ההסכם עד לחידושו, כאשר הנתבע יגיע למסקנה כי הגיע שעת כושר, לא הוכחה בעיניי. כאמור לעיל, מצאתי, כי אין הגיון כלכלי ועסקי בטענה האמורה. לא סביר, כי הנתבע יקשור עצמו לעולמי עד בהסכם עם התובעת, כאשר אין מחלוקת, כי התובעת כשלה בשיווק השכונה ואינה עומדת בחלק שלה בביצוע ההסכם.

כמו כן, סבורני, כי בהתאם לנסיבות ולאור העובדה שלא עלה בידי התובעת לשווק את ההרחבה, אף לא למשתכן אחד וכן לאור העובדה שעד היום לא עלה בידי הנתבע (הקיבוץ) להמשיך ולהקים את ההרחבה ומשכך החוזה לו היה ממשיך להתקיים בין הצדדים אינו בר ביצוע בשלב זה, הרי שאין זה סביר, כי יוטל על הנתבע (הקיבוץ) לשלם לתובעת פיצוי בגין הפסד רווחיה, כאשר לא הוכח כלל, כי אף אם ההסכם היה נותר בתוקף היו לתובעת רווחים כלשהם.

לאור כל האמור לעיל מצאתי, כי אין ממש בטענת התובעת לפיה ההסכם בינה לבין הנתבע (הקיבוץ) בוטל שלא כדין וכי בשל כך היא זכאית לפיצוי בגין נזקיה, כנטען בכתב התביעה מטעמה. לפיכך, אני דוחה את התביעה".


 

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי נזקים כלכליים
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

מיקומך‫:‬ מבחר הצלחות