Warning: Creating default object from empty value in /home/nezikinlaw/domains/nezikin-law.co.il/public_html/plugins/system/jat3/core/joomla/modulehelper.php on line 320
מבחר הצלחות המשרד בנזקים כלכליים

עורכי הדין מילר-ניצן

MN 2nd Banner Left

 

MN 2nd Banner success

 

מבחר הצלחות המשרד בנזקים כלכליים

תביעת נזקי רכוש כנגד משרד הביטחון

  • PDF

משרדנו ייצג קיבוץ בעמק בית שאן אשר הינו בעל חלקת קרקע של כ – 300 דונם בסמוך לנהר הירדן, בה גידל עד שנת 1990 לערך גידולים חקלאיים שונים. לאחר 1990 לערך לאחר גשמים חזקים בחורף 1990 – 1991 נסחפו מוקשים נגד אדם (נ"א) משדות מוקשים הסמוכים לחלקה החקלאית הנ"ל אל תוך החלקה. כתוצאה הוכרזה החלקה החקלאית של הקיבוץ כ"שטח חשוד במיקוש" וצה"ל גידר ואסר את השימוש בחלקה.

עד שנת 2003 שילם משרד הביטחון לקיבוץ תשלום קבוע מדי שנה עפ"י חוות דעת שמאי מטעם משרד הביטחון בגין הנזק שנגרם לקיבוץ כתוצאה מחוסר היכולת להשתמש בחלקה לצרכי חקלאות.

משנת 2004 עקב החלטת מנכ"ל משרד הביטחון, חדל משרד הביטחון לשלם לקיבוץ, בטענה כי התשלומים בשנים עברו היו לפנים משורת הדין, וכי לא חלה על משרד הביטחון אחריות כלשהי לאור חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) הואיל וחל החסיון בגין "פעולה מלחמתית" וכן לאור העובדה שהמוקשים נסחפו עקב שטפון – כוח עליון - ולא עקב רשלנות כלשהיא של משרד הביטחון.

הגשנו תביעה בשם הקיבוץ בה נטען על ידנו, בין היתר, כי מאז הסכם השלום עם ירדן, שדות המוקשים כבר מזמן אינם צורך בטחוני וכי על משרד הביטחון היה לפעול לפינויים של שדות המוקשים ובמחדל זה התרשל, ולכן אין מדובר ב"פעולה מלחמתית", שרק בגינה מוענקת חסינות למדינה. כמו כן דחינו באמצעות תקדימים את טענת "הכוח עליון" של משרד הביטחון.

בסופו של דבר בסמוך לפני ישיבת ההוכחות הסכים משרד הביטחון לשלם את מלוא סכום התביעה בסך של למעלה מחצי מיליון ₪ (ת.א. 22033/06 בימ"ש שלום ת"א).

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי נזקים כלכליים
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

ניהול הגנה בפני תובענה ייצוגית בגין נזקים כלכליים

  • PDF

משרדנו ייצג קיבוץ בעמק בית שאן, אשר בשנת 2003 עשה שימוש בחומר בשם "מלכיט גרין" ששימש כתרופה לטיפול בפטריות קשקשים של דגי אמנון, בבריכות הדגים שלו, וזאת במשך מספר חודשים לאחר שהחומר נאסר לכאורה לשימוש ע"י השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות, עקב היותו חשוד כמסרטן (למרות שהודעה ברורה לגבי איסור השימוש בחומר והיקפו לא הועברה בצורה מסודרת לקיבוץ).

בכתבת תחקיר בערוץ II (חודשים ספורים לאחר התפוצצות פרשת "רמדיה") נחשף השימוש בחומר ע"י הקיבוץ, באמצעות הקלטות וצילומים. בהמשך לכתבה זו ובעקבות בדיקות של משרד הבריאות הורה משרד הבריאות ב – 24/11/03 על הסרת כל דגי הבריכות מהמדפים במרכולים, אסר את שיווקם והורה על השמדתם. יומיים לאחר מכן ובעקבות בדיקות שהראו שהחומר לא מצוי בשימוש נרחב בבריכות דגים של מגדלי הדגים הוראה זו בוטלה.

ב – 2006 הוגשה בביהמ"ש המחוזי בחיפה בקשה בשם בעלי חנויות ומסעדות דגים ובראשם מסעדת "אורי בורי" לאשר תובענה ייצוגית בסך של כ – 40 מיליון ₪ כנגד הקיבוץ, על פי חוק תובענות ייצוגיות, בעילות על פי חוק הגנת הצרכן והחוק למניעת מפגעים סביבתיים. לטענת התובעים היצוגיים הנזק שנגרם להם התבטא בירידה במכירות דגים ובמחזור המסעדות בחודשים הסמוכים מייד לאחר פרסום הוראת משרד הבריאות, הואיל וציבור הלקוחות הדיר את רגליו מהמסעדות ומחנויות הדגים "עד יעבור זעם".

בעקבות תגובה מפורטת שהגשנו בשם הקיבוץ נדחתה הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, והומלץ לתובעים ע"י ביהמ"ש להגיש תביעות פרטניות בגין הנזק של כל אחד מהתובעים כתביעה קבוצתית בבית המשפט המוסמך בהתאם לסכום התובענה. התביעה התנהלה בביהמ"ש השלום בת"א כאשר בסמוך לפני מועד ההוכחות בתיק סולקה התביעה בפשרה בסכום כולל של כ – 200,000 ₪ המהווה כעשירית (1/10) מסכום התביעה הנקוב.

 

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי נזקים כלכליים
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

נזק לרכוש בתעשית המזון

  • PDF

משרדנו ייצג את מפעל "תמר שאן" בתביעה נגד חברה שמספקת שמנים לתעשיית המזון, אשר סיפקה לתמר שאן שמן פרפין המיועד לציפוי התמרים בשלב הסופי של אריזתם ביחד עם תמיסת גלוקוזה. יודגש כי עפ"י התקן הישראלי שמן הפרפין צריך להיות נטול טעם וריח.

משלוח של התמרים סופק לקניין של תמר שאן באנגליה והתברר בעקבות בדיקת טעימה כי לתמרים יש ריח וטעם לוואי של נפט וכי התמרים אינם ראויים למאכל אדם. כתוצאה מכך נאלץ מפעל תמר שאן להשמיד כמות גדולה של תמרים שצופו בשמן הפרפין.

פסק הדין קיבל את התביעה במלואה ופסק לתמר שאן פיצויים, הן בגין התמרים שנזוקו והן פיצויים בגין פגיעה במוניטין.

 

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי נזקים כלכליים
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

דחיית תובענה על הסף מחמת התיישנות - תביעת משתכנים בהרחבה נגד קיבוץ

  • PDF

משרדנו ייצג קיבוץ בגליל העליון אשר יזם הרחבה למגורים בצמוד לקיבוץ בשטחי משבצת הקיבוץ. במסגרת הפרויקט תושבי ההרחבה הומלצו להקצאת מגרש וחתימת חוזה חכירה מול מנהל מקרקעי ישראל וכן חתמו על חוזים לבניית בתיהם מול חברה קבלנית.

חלק מתושבי ההרחבה הגישו בשנת 2010 נגד הקיבוץ (וכנגד מנהל מק"י, הקבלן והמועצה האזורית) תביעה כספית על סך כ – 6 מיליון ₪ להשבת כספים שונים שהקבלן והקיבוץ גבו מהם במסגרת ההרחבה, כאשר רובם הגדול של הכספים שהקיבוץ גבה נועד לשחרור מגרשי ההרחבה משעבודם לבנק, דבר שלטענת התובעים לא נאמר להם. לטענת התובעים, הגם שהם חתמו על מסמכי והסכמי פרוייקט ההרחבה לפני למעלה מ – 7 שנים מיום הגשת התביעה, הרי שיש להחיל את החריג הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות – "התיישנות שלא מדעת", הואיל ורק עם פרסום דו"ח מבקר המדינה במאי 2009 נודע להם כי חלק מהתשלומים ששילמו לקיבוץ ולקבלן הם תשלומים שלכאורה נגבו מהם שלא כדין ובניגוד להוראות מועצת מקרקעי ישראל.

משרדנו הגיש בקשה מפורטת לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות. בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הש' מוניץ) בפסק דינו מיום 29/6/11 בת.א. 22482/11 דחה את התובענה על הסף בקובעו כי התובעים ידעו היטב כי כל פרויקט ההרחבה מתבצע על פי החלטות מנהל מקרקעי ישראל, ויכלו לבדוק במאמץ סביר וללא קושי לפני חתימתם על החוזים את מהות התשלומים שהם משלמים לקיבוץ ולקבלן, את מצבם המשפטי ואת חוקיות התשלום. לפיכך מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום חתימתם על ההסכמים עם הקיבוץ ואין תחולה לחריג המאריך את תקופת ההתיישנות מכח סעיף 8 לחוק ההתיישנות. למעלה מן הצורך קבע ביהמ"ש כי דו"ח מבקר המדינה אינו יכול לשמש ראיה לתובעים כדי לבסס את טענתם בדבר החלת החריג הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות.


 

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי נזקים כלכליים
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

דחיית תביעת יזם וקבלן של הרחבה בקיבוץ

  • PDF

משרדנו ייצג קיבוץ בעמק בית שאן שנתבע על ידי חברה העוסקת בביצוע עבודות תשתית ובנייה בתביעה לפסק דין הצהרתי במסגרתה נתבקש ביהמ"ש ליתן צו לפיו החוזה אשר נכרת בין הקיבוץ לבין החברה לשווק וקידום ההרחבה לביצוע התשתיות הציבוריות בהרחבה קהילתית המתוכננת ע"י הקיבוץ עומד בתוקפו וכי התובעת תהא זכאית לרווח מסוים בגין כל יחידה שתשווק בהרחבה.

התביעה הוגשה לאחר שכשנתיים לאחר חתימת החוזה נודע לחברה כי הקיבוץ מבצע את ההרחבה ואת בניית התשתיות הציבוריות שלה, שלא באמצעות החברה התובעת וזאת הואיל והחברה התובעת לא הצליחה לשווק את הפרויקט ולא החתימה כלל משתכנים פוטנציאליים להרחבה. החברה התובעת טענה כי מעשים אלו של הקיבוץ מהווים בגדר הפרת החוזה עם החברה התובעת, הואיל וקשיי השווק בהם נתקלה היו אינהרנטיים לאזור וחלקם נבעו אף מהתנהלות הקיבוץ.

בית משפט השלום בנצרת (ה"פ 1301-10-08) קיבל את מלוא טענותינו וקבע כי "לא עלה בידי התובעת לקיים את התחייבויותיה בהתאם להסכם אשר נכרת בינה לבין הנתבע ובנסיבות אלו בוטל ההסכם והודעה על כך נמסרה לתובעת. טענות התובעת לפיה הצדדים הסכימו על הקפאת ההסכם עד לחידושו, כאשר הנתבע יגיע למסקנה כי הגיע שעת כושר, לא הוכחה בעיניי. כאמור לעיל, מצאתי, כי אין הגיון כלכלי ועסקי בטענה האמורה. לא סביר, כי הנתבע יקשור עצמו לעולמי עד בהסכם עם התובעת, כאשר אין מחלוקת, כי התובעת כשלה בשיווק השכונה ואינה עומדת בחלק שלה בביצוע ההסכם.

כמו כן, סבורני, כי בהתאם לנסיבות ולאור העובדה שלא עלה בידי התובעת לשווק את ההרחבה, אף לא למשתכן אחד וכן לאור העובדה שעד היום לא עלה בידי הנתבע (הקיבוץ) להמשיך ולהקים את ההרחבה ומשכך החוזה לו היה ממשיך להתקיים בין הצדדים אינו בר ביצוע בשלב זה, הרי שאין זה סביר, כי יוטל על הנתבע (הקיבוץ) לשלם לתובעת פיצוי בגין הפסד רווחיה, כאשר לא הוכח כלל, כי אף אם ההסכם היה נותר בתוקף היו לתובעת רווחים כלשהם.

לאור כל האמור לעיל מצאתי, כי אין ממש בטענת התובעת לפיה ההסכם בינה לבין הנתבע (הקיבוץ) בוטל שלא כדין וכי בשל כך היא זכאית לפיצוי בגין נזקיה, כנטען בכתב התביעה מטעמה. לפיכך, אני דוחה את התביעה".


 

 

צרו קשר לייעוץ אישי בנושאי נזקים כלכליים
נשמח להעריך את סיכויי תביעתכם ללא כל התחייבות!

 

 

מיקומך‫:‬ מבחר הצלחות נזקים כלכליים