אם נפגעתם בתאונת עבודה ו/או לקיתם במחלת מקצוע, רוב הסיכויים שהנכם זכאים לפיצוי מהמעביד שלכם ו/או מחברת הביטוח שלו. עם זאת, להבדיל מפגיעה בתאונת דרכים, אין זכאות לפיצוי אוטומטי על כל פגיעה בעבודה.
לצורך קבלת הפיצוי עליכם להוכיח כי המעביד התרשל ו/או הפר חובות חוקיות החלות עליו ועקב הפרות אלו נגרמה פציעתכם/מחלתכם.
לכן לצורך הוכחת אחריות המעביד רצוי לתמוך את התביעה בחוות דעת של מומחה לבטיחות (בד"כ מהנדס).
עם זאת במקרים של תאונות עבודה פשוטות יחסית, כאשר הפרת חובת הזהירות של המעביד ברורה מאליה ו"זועקת לשמיים", ניתן להוכיח את אחריות המעביד גם ללא חוות דעת מומחה, תוך הסתייעות בחקיקה ובפסיקה המקלות על עובדים שנפגעו בעבודה.
באשר לנזק הגוף שנגרם כתוצאה מתאונת העבודה / מחלת המקצוע יש צורך לצרף לתביעה חוות דעת רפואית אחת או יותר בהתאם לתחום הרפואי הרלבנטי לפגיעה בעבודה/מחלת מקצוע, שכן בהתאם לתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 הוכחת "עניין שברפואה" טעונה צרוף חוות דעת רפואית וביהמ"ש רשאי לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת כזו רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.
למרות האמור לעיל, באותם מקרים בהם הועדה הרפואית בענף נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי קבעה כבר את נכותו הצמיתה (קבועה) של התובע בגין אותה תאונת עבודה / מחלת מקצוע והתובע סומך ידו ומסכים לקביעה זו, הוא יכול לצרף את החלטת ופרוטוקול הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לכתב התביעה בשלב ראשון.
באם הנתבעת תסכים כי קביעה זו משקפת את נכותו של התובע, עשוי הדבר לחסוך ולייתר הגשת חוות דעת רפואית מטעם התובע.
מכל מקום יש לזכור כי אם הנתבעת אינה סומכת ידה על קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי וטוענת כי נכותו של התובע נמוכה יותר, לא יהיה מנוס מצרוף חוות דעת רפואית לתביעה שכן החלטת הוועדה הרפואית בענף נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי איננה שקולה לחוות דעת רפואית על פי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי.
מומלץ כמובן להסתייע בעו"ד מומחה לתחום לבדיקת זכאותכם לפיצוי בגין תאונת עבודה.
