רשלנות רפואית

מהי רשלנות רפואית

רשלנות רפואית היא קביעה של בית משפט שרופא (או בי"ח לצורך עניין) לא השתמש במיומנות או לא נקט מידת זהירות שרופא סביר היה משתמש

או נוקט בה באותן נסיבות ("בזמן אמת" ולא כחוכמה בדיעבד), ועקב הרשלנות נגרם נזק לחולה שבטיפולו.

הרשלנות הרפואית יכולה להשתרע על כל שלבי הטיפול הרפואי לרבות: לקיחת אנמנזה ראויה, בדיקות קליניות או מעבדתיות ראויות, הפניה למומחים רלוונטיים,

מעקב, פענוח התוצאות, ביצוע אבחנה או אבחנה מבדלת, בחירת הטיפול המתאים, וניהול הטיפול עצמו, מתן הנחיות ראויות לחולה, ייעוץ רפואי או גנטי וכמובן רשלנות בביצוע ניתוחים שונים.

בקביעה באם הרופא התרשל או לא בית המשפט מסתמך על חוות דעת של מומחים רפואיים (הן המומחים מטעם התביעה והן המומחים מטעם ההגנה לאחר חקירתם הנגדית ובמקרים נדירים יותר על חוות דעת של מומחה שמונה מטעם בית המשפט לאחר חקירתו) המנתחים את פרטי המקרה וקובעים אם לדעתם הרופא נהג כרופא סביר, או לא.

עם זאת הלכה היא כי על בית המשפט להפריד בין קביעות מקצועיות הנובעות ממומחיותו של נותן חווה"ד לבין קביעות ומסקנות בעלות נפקות משפטית המצויות

 בתחום סמכותו של בית המשפט, בהתבסס על מבחנים משפטיים, מכלול העדויות והראיות וכן שיקולי מדיניות משפטית כללית. 

כך למשל בית המשפט מוסמך לסטות מקביעתו של מומחה רפואי שמונה על ידו (שקבע למשל שהרופא לא התרשל) ולהגיע למסקנה הפוכה בדבר רשלנות הרופא.

בית המשפט ויחסו לרשלנות רפואית

בית המשפט קבע רשלנות של רופאים בניגוד לקביעת מומחה מטעם ביהמ"ש במקרים מסוימים דוגמת אימוץ סטנדרט רפואי מקומי של ביה"ח הנתבע 

שהיה גבוה מהסטנדרט הרפואי הכללי באותה עת, אך ביה"ח בנתוני אותה תביעה לא יישם את הסטנדרט הגבוה שהוא עצמו כבר אימץ בעבר (ע"א 3056/99 

רועי שטרן נ' המרכז הרפואי ע"ש שיבא), או במקרה בו המומחה מטעם ביהמ"ש הסכים כי אי עריכת בדיקת הערכת משקל של העובר היתה בגדר מחדל רשלני 

אך סבר שבאופן כללי, ולאור המשקל בו נולד העובר בסופו של יום, כי הצוות הרפואי לא התרשל כלל בניהול סיבוך של "פרע כתפיים" (כליאת כתפי העובר 

בתעלת הלידה) (שגרם ל"שיתוק ע"ש ארב") וניהל אותו באופן תקין ומקצועי: בית המשפט הפעיל את הכלל של "הנזק הראייתי" שנגרם עקב אי ביצוע בדיקת 

הערכת המשקל והגיע למסקנה שלאור גורמי סיכון של האישה היה צריך לשקול ניתוח קיסרי ולתעד השיקול ולכל הפחות להערך לקראת סיבוך של "פרע 

כתפיים" בצוות רפואי מוגבר, דבר שיכול היה למנוע את הנזק (ע"א 10094/07 פלונית נ' ביה"ח האנגלי אי.מ.מ.ס), או במקרה בו ביהמ"ש התרשם מתשובות 

המומחה כי מקבץ הנתונים (לרבות חוסר תקינות טכנית של תרשים הא.ק.ג) חייב השארה של חולה (שנפטר בביתו 36 שעות לאחר ששוחרר מביה"ח) בביה"ח

עד ליום המחרת (אז היו נעשות לו בדיקות נוספות) ולא היה מקום לשחרר את החולה באותו הלילה, וזאת למרות מסקנת המומחה מטעם ביהמ"ש כי ביה"ח 

לא התרשל (רע"א 2146/08 עזבון המנוח בושוויק נ' מרכז רפואי "בני ציון").  

הצלחות המשרד בייצוג משפטי בתיקי רשלנות רפואית

אוטם שריר הלב

משרדנו ייצג את עזבונו של אדם שנפטר בגיל 69 לערך מאוטם שריר הלב במהלך אשפוז בבית חולים באזור המרכז במחלקה פנימית. הרשלנות של ביה"ח התבטאה

קרא עוד »

היפוגליקמיה של היילוד

משרדנו השיג פיצוי משמעותי של 2 מיליון ₪ (בערכי 1995) לתובע שנולד בשנת 1974 במחלקת יולדות בבית חולים במרכז הארץ, אשר סבל מהיפוגליקמיה שלא טופלה

קרא עוד »

פרע כתפיים

משרדנו ייצג תובע מקיבוץ בגליל העליון אשר נולד במרכז רפואי בצפון הארץ בשנות ה – 80 במשקל 4,400 גרם בלידה ואגינלית. אירעה לידת פרע כתפיים

קרא עוד »