(הנלווה לחובת קבלת "הסכמה מדעת" של המטופל)
כאשר עולה השאלה האם באי מסירתו של סיכון מסוים הכרוך בביצוע הליך רפואי יש משום הפרה של חובת היידוע הקבועה בחוק זכויות החולה (המהווה חלק אינטגרלי לחובת קבלת "הסכמה מדעת" של המטופל), יש לבחון את מידת השכיחות של הסיכון ואת מהות הסיכון המגולם בו, אל מול מידת דחיפותו של ההליך הרפואי הנדרש, סיכויי הצלחתו והאלטרנטיבות המצויות.

באופן כללי כאשר מדובר בביצוע הליך רפואי "אלקטיבי", אשר אינו מיועד למנוע סכנה מיידית ואשר ניתן לדחותו ללא קושי, היקפה של חובת היידוע יהיה רחב יותר. עם זאת גם במקרה של טיפול "אלקטיבי" חובת היידוע אינה מוחלטת וחלה רק על סיכונים של ממש, בעלי רלוונטיות להליך, כאשר חובה זו תתגבר ככל שמדובר בסיכון הטומן בחובו פגיעה של ממש בבריאות המטופל.

המבחן שנקבע בפסיקה הינו אם מטופל סביר היה רואה בסיכונים הנדונים מידע שהינו רלבנטי ביחס להכרעה בדבר ביצוע ההליך.