משרדנו הגיש תביעה של צעירה כבת 23 (בעת הגשת התביעה) והוריה, כנגד בית חולים של המדינה במרכז הארץ בו נולדה הצעירה בשנת 1993. 

הצעירה סובלת מפיגור שכלי עקב תשניק לידתי שגרם להיפוקסיה – חוסר אספקת חמצן למוח בעקבות הפרדות שיליה אשר לא אובחנה ולא טופלה במשך למעלה משעה לאחר הגעת אמה למחלקת יולדות בביה"ח, עד שלבסוף היא חולצה באיחור ניכר בניתוח קיסרי דחוף.

התביעה נתמכה בחוות דעת של מומחה למיילדות – גניקולוג, מומחית לרופאת יילודים – נאונטולוג ומומחה לנוירולוגיה של הילד.

מדובר בתביעה תקדימית על פי דו"ח ה– ACOG – הקולג' האמריקאי למיילדות וגניקולוגיה משנת 2014, אשר עדכן וערך רוויזיה מקיפה בכללי "הקונצנזוס" שפורסם בשנת 1999 לעניין הקריטריונים להוכחת קשר סיבתי בין מצוקה טרום לידתית ולידתית לבין התוצאות הנוירולוגיות אצל הילוד. 

דו"ח ה– ACOG החדש קובע כי יכול להתקיים קשר סיבתי בין מצוקה עוברית ותשניק סב לידתי לבין מצבים נוירולוגיים שונים (ולא רק שיתוק מוחין) לרבות פיגור שכלי, הפרעות קשב וריכוז וכיו"ב.

התיק הסתיים בפרשה משמעותית בנוסף ומעבר לתקבולי הביטוח הלאומי.