מוות במחלקת טיפול נמרץ ילדים לאחר ניתוח אורטופדי מורכב

משרד עורכי הדין מילר-ניצן טיפל בתביעת עזבונה של ילדה בת כ-6.5 במותה, כנגד בית חולים במרכז הארץ בו נותחה. המנוחה נולדה עם קיפוסקוליוזיס קשה מלידה (עקמת) וכן מהתפתחות ירודה של הריאות (דיספלזיה ריאתית), תפקוד ריאתי פגום, אסטמה ודלקות ריאה חוזרות. המנוחה עברה בגיל חודשיים הליך של גסטרוסטומיה (צינור הזנה לקיבה). התובעת התקבלה בגיל 6.5 לביה"ח לניתוח אורטופדי מורכב של הרחבה והארכה של בית החזה וחוט השדרה ע"י חיתוך מחדש של הצלעות וקיבוע חוליות עמוד השדרה, וזאת בניסיון לשפר את העיוות של עמוד השדרה ואולי להפחית גם את הלחץ על הריאות. הניתוח קרוי VEPTR – מערכת מודולרית להרחבת צלעות בילדים עם תסמונת בית חזה לא מספק, שבהם התפקוד הריאתי פגום, לצורך התפתחות תקינה של עמוד השדרה.

הניתוח "הצליח" והמנוחה הועברה למחלקת טיפול נמרץ ילדים, שם נפטרה יומיים לאחר הניתוח. טענת הרשלנות כוונה לכך כי צוות האחיות במחלקת טיפול נמרץ ילדים לא אבחן את דום הלב בו לקתה המנוחה והעדר הדופק של המנוחה (סברו תחילה שמדובר בבעיה טכנית של מכשיר המדידה) ורק לאחר כ-10 דקות, כשאישוניה של המנוחה כבר היו מורחבים, הוזעק צוות החייאה, אשר לא הצליח להחיותה.

בנוסף העלנו טענות במישור הליקויים בהשגת הסכמתה מדעת של האם לניתוח בהיות הניתוח ניתוח מסוכן ("מוות" לא צויין כסיכון בטופס ההסכמה), וכן לכך שלא היתה המלצה של מומחה ריאות לניתוח, אלא של אורטופד ילדים בלבד.

למרות קביעת ועדת בדיקה שמונתה ע"י נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, כי לא נמצאה רשלנות רפואית או התנהגות החורגת מהנורמות המקובלות ע"י הצוות הרפואי והפרא-רפואי (למעשה קבעה כי זמן התגובה בקריאה לביצוע ההחייאה ארוך מן המצופה ביחידה לטיפול נמרץ), התיק הסתיים בפשרה של כ-500,000 ₪ וזאת לאחר שהגשנו בקשה לביהמ"ש להורות על מסירת פרוטוקול דיוניה של ועדת הבדיקה על פי סעיף 21 (ד) לחוק זכויות החולה התשנ"ו 1996. יצויין כי סיבת המוות לא נקבעה באופן חד משמעי בדוח הנתיחה שלאחר המוות, וסברת ועדת הבדיקה היתה שאירע למנוחה תסחיף ריאתי מסיבי שגרם למותה.

 

Call Now Buttonהתייעצו איתנו עכשיו