משרדנו השיג פיצוי משמעותי של 2 מיליון ₪ (בערכי 1995) לתובע שנולד בשנת 1974 במחלקת יולדות בבית חולים במרכז הארץ, אשר סבל מהיפוגליקמיה שלא טופלה כראוי במחלקת היילודים, וסבל כתוצאה מכך מפיגור קל ללא פגיעה מוטורית.

החל מהיום השני לאחר לידת התובע, נמצאו אצלו רמות נמוכות ביותר של גולקוזה בדם בבדיקות חוזרות, כאשר רמות נמוכות אלו התמידו במשך ימי שהותו במחלקת הילודים (בין 14 – 27 מג"ר %). לא נמצאו רישומים אודות בדיקות רמות הגלוקוזה בימים החמישי והשישי והרמות לעיל מתייחסות למדידות ב – 4 ימי חייו הראשונים. רמות אלו שנמדדו נמוכות מרמת הסף הבטוחה (35 – 40 מג"ר %).

התובע קיבל עירוי גלוקוז 10% פעם אחת בלבד ביום השלישי לחייו. טיפול זה לא השפיע במידה משמעותית על רמת הגלוקוזה בדמו, כאשר בכל ימי שהותו במחלקת היילודים לא נמדדה ולו פעם אחת רמה מינימלית של גלוקוזה בדם הנחשבת תקינה. בתעודת השחרור צויין שלאחר קבלת העירוי עלתה רמת הגלוקוזה מ – 14 ל – 18 מג"ר % – ערך המגיע רק למחצית הרמה המינימלית הנחשבת לבטוחה.

התפתחותו השכלית של התובע מלידתו, לרבות שפה ודיבור הייתה איטית ביותר והוא היה עקשן, קשה תפיסה, מגיב באיטיות, כושר הריכוז שלו ירוד, והוא מתקשה בהפשטה, חשיבת רצף, ידע כללי, אנליזה חזותית, זכרון חזותי, קריאה, כתיבה, וכיוב'. הוא אובחן כלוקה בפיגור שכלי בדרגה בינונית.