משרדנו ייצג את עזבונו של אדם שנפטר בגיל 69 לערך מאוטם שריר הלב במהלך אשפוז בבית חולים באזור המרכז במחלקה פנימית. הרשלנות של ביה"ח התבטאה בכמה מישורים:

חל עיכוב באבחנת האוטם שכן תלונותיו של המנוח פורשו ע"י רפואי חדר המיון כבלתי ספציפיים ובעלי אופי גרמי (האיש סבל גם מסרטן גרורתי בעצמות). משבוצעה האבחנה של אוטם שריר הלב במחלקה פנימית החולה טופל בעיקר במשככי כאבים. לא היו רישומים אודות מתן חמצן ומעקב ע"י מוניטור. ניתן טיפול בניטרטים בעלי משך פעילות ארוך (בניגוד להנחיות המקובלות). אספירין ניתן רק כעבור מספר שעות ולא באופן מיידי. לא ניתן לחולה הפרין למרות קיומו של אוטם קדמי נרחב והמלצה של רופא מיחידת טפול נמרץ לב. החולה לא הופנה לצנתור למרות תעוקת חזה שנמשכה למעלה מ – 24 שעות וסימנים שהעידו על אי ספיקת לב.

הרושם היה שהוחלט ע"י הצוות הרפואי להמנע מטיפול מקובל עקב היותו של החולה סובל ממחלה סופנית (סרטן גרורתי). החלטה זו מחייבת שיתוף והתייעצות עם המשפחה ע"י רופא בכיר ועל סמך מלוא הנתונים הרפואיים לגבי המחלה הסופנית. דברים אלו לא בוצעו על ידי הצוות הרפואי.

התיק הסתיים בפשרה במסגרתה פוצה עזבונו של המנוח בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים.