הפרדות שיליה – תסמינים, סיכונים, אבחון וטיפול
הפרדות שיליה הינה מצב בו השליה נפרדת מדופן הרחם ומתרחשת במהלך ההריון לפני לידת העובר. הפרדות השליה גורמת לדימום באזור בו השליה מעוגנת לרחם. ככל שיותר שטח נפרד מדופן הרחם וככל שתהליך ההפרדות מהיר יותר גובר הסיכון לאם ולעובר. הסיכון לאם מקורו בדימום שיכול להיות מאסיבי. הסכנה לעובר נובעת מירידה ברמות הדם ולחץ הדם שהוא מקבל וכתוצאה מכך ירידה באספקת חמצן לעובר. במקרים מסוימים ההפרדות עלולה לגרום למצוקה עוברית או אף למותו בתוך הרחם.
הסימנים להפרדות שיליה הם: דימום חיצוני דרך הנרתיק, כאבי בטן או גב חזקים (בהתאם למיקום ההפרדות), התקשות/רגישות של הבטן תחתונה, לעתים תחילה של צירי לידה. חשיבות עליונה נובעת לבדיקה קלינית של בטן האם המתלוננת על צירים ונפיחות. מדובר בבדיקה חיונית, שגרתית ופשוטה שאינה כרוכה לא בזמן רב ולא במשאבים מיוחדים. הטיפול באם כולל השגחה, עירוי נוזלים ועירוי מוצרי דם.

הפרדות שיליה – רשלנות רפואית מזוית ראיה משפטית
בע"א 9328/02 נדון מקרה בו העובר נולד מת עקב הפרדות שיליה. למרות תלונות האם על צירים ונפיחות לא בוצעה לה בדיקה קלינית (במרפאה יום לפני הלידה) כדי לשלול או לאשש קיומה של הפרדות שיליה.
בית המשפט לא יכול היה לקבוע אם הייתה מתגלית רגישות של הבטן אילו נערכה בדיקה קלינית כזו. כאן הפעיל ביהמ"ש את הכלל של "נזק ראייתי" אשר נגרם לאם עקב אי ביצוע הבדיקה הקלינית של הבטן. כלל זה שפותח בפסיקה לטובת ניזוקים ממעשה נזיקין מצדיק בנסיבות מתאימות את העברת נטל השכנוע מן התובע אל כתפי הנתבע.
ביהמ"ש קבע כי העקרון שביסוד העברת נטל השכנוע אל כתפי הנתבע חולש לא רק על מחדלים בעריכת רשומות רפואיות ובשמירתן כנדרש, אלא גם על רשלנות בעלת אופי שונה אשר גורמת לכך שנפגעת אפשרותו של התובע להוכיח את תביעתו. כך גם רשלנות באי ביצוע בדיקות רפואיות אשר לו בוצעו היו יכולות להצביע על הגורמים לנזק.
משנמנע הגניקולוג המטפל מלבצע את הבדיקה הקלינית של הבטן הוא גרם בכך לנזק ראייתי והועבר אליו הנטל לשכנע שבאותו שלב שבו נמנע מלבצע את הבדיקה לא סבלה האם מבטן רגישה וכי לא הייתה בתהליך של הפרדות שיליה. בנטל זה לא עמד הגניקולוג המטפל ולפיכך ביהמ"ש הניח שהאם סבלה בביקורה אצלו מבטן רגישה והייתה בתהליך של הפרדות שיליה.
כמו כן ביהמ"ש קבע כי אלמלא אירעה רשלנות רפואית ניתן היה להציל את העובר, שכן במקרה שמאובחנת הפרדות שיליה, שאינה פתאומית וקשה, יש להורות לאם על מנוחה מיידית וניתן לחלץ את העובר בניתוח קיסרי מיידי בעודו חי.