פרע כתפיים (או כליאת כתפיים) מוגדר כלידה בה נדרש ביצוע פעולות מיילדותיות נוספות על מנת לשחרר את הכתפיים כשלחץ קל כלפי מטה נכשל. מתרחש כאשר הכתף הקדמית ולעתים רחוקות האחורית נתקעת מתחת לסימפיזיס או בפרומונטוריום של הסקרום. שכיחותו 1.7% – 0.6%. פרע ו/או כליאת כתפיים כרוך בתחלואה ותמותה פרינטאלית גבוהה.

הסיבוכים העובריים השכיחים הם נזק לפלקסוס הברכיאלי בכתף הידוע כשיתוק ע"ש "ארב" (Erb's palsy). אחד מגורמי הסיכון העיקריים לפרע כתפיים הינו עובר מקרוזומי – גדול.
עובר מקרוזומי – משקל לידה של מעל 4 ק"ג כ – 10% מכלל לידות יחיד במועד (3% – 10% כליאת כתפיים). משקל לידה של מעל 4.5 ק"ג כ – 1.5% מכלל הלידות (ללא סכרת אמהית 10% – 20% כליאת כתפיים, ובנוכחות סכרת אמהית 20% – 50% כליאת כתפיים).
גורמי סיכון למקרוזומיה הם: סכרת הריונית, עובר גדול בעבר, השמנה, גובה האם, משקל לידה של ההורים, GCT פתולוגי, ולדנות, משך זמן גבוה בין הריונות, הריון עודף. הערכת משקל שבין 4.5 – 5 ק"ג בהעדר סוכרת אמהית, אינה מהווה הוראת נגד מוחלטת ללידה וגינלית (דהיינו אינה מחייבת ניתוח קיסרי) אך מחייבת שיקול דעת של הצוות רפואי אם לערוך ניתוח קיסרי. ככל שעולה המשקל (של העובר) שיעור הטעות בהערכה הסונוגרפית עולה, וקיימת נטייה לתת הערכת משקל.