סעיף 85 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה – 1995 קובע כי מחלות מסוימות ייקבעו כ"מחלות מקצוע" (כרשימה סגורה) בתקנות שיותקנו ע"י שר הפנים בהתייעצות עם שר הבריאות אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה לדעתו כסיכון מקצועי.
מחלות כלי הדם של הלב והמוח אינן כלולות בתקנות שקבעו רשימה סגורה של מחלות מקצוע. עם זאת, במקרים מסוימים העובד עדיין יכול להוכיח כי הארוע הלבבי ו/או המוחי ארעו תוך כדי ועקב העבודה ולזכות בדמי הפגיעה ו/או קצבת/גמלת הנכות מהמוסד לביטוח לאומי.

עפ"י כללים שפותחו בפסיקת בית הדין לעבודה (לו הסמכות הייחודית לדון בתביעות נגד המוסד לביטוח לאומי), הבחינה הראשונית לעניין הקשר הסיבתי בין הארוע הלבבי או הארוע המוחי, לבין מתח או נסיבות אחרות הקשורות לעבודה, הינו מבחן "הארוע החריג". מבחן זה הינו מבחן עובדתי-משפטי ולפיו קובע בית הדין האם מדובר ב"ארוע חריג" בחיי עבודת הנפגע. רק אם בית הדין עונה על שאלה זו באופן חיובי, דהיינו שהוכח קיומו של "ארוע חריג", אזי מצדיק הדבר מינוי מומחה רפואי שיקבע האם קיים קשר סיבתי (רפואי-משפטי) בין ה"ארוע החריג" לבין הארוע הלבבי או המוחי. בהעדר הוכחה בדבר קיומו של "ארוע חריג", התביעה תדחה אף בלי להזדקק לחוות דעת של מומחה רפואי.

הקביעה אם היה "ארוע חריג" בעבודתו של המבוטח שלקה בארוע לבבי או ארוע מוחי היא קביעה עובדתית-משפטית הנשענת על הראיות. לפיכך יש לקבוע ראשית את מכלול העובדות הנוגעות לעניין ולבחון האם היה בהם משום "ארוע חריג". בפסיקה פותחו מספר מבחני עזר לקביעה האם מדובר ב"ארוע חריג". כאמור, נקבע כי "מאמץ מיוחד" או "ארוע חריג" ביחס לנהוג ולרגיל באותו מקום עבודה בסמיכות זמנים כזו העשויה להסביר את בוא הארוע הלבבי או המוחי במועד זה ולא במועד אחר, הוא תנאי להכרה בארוע כתאונת עבודה. כן נקבע ככלל כי מתח מתמשך בעבודה אפילו אם ניתן לתחום אותו בזמן של ימים או שבועות אינו עולה כדי "ארוע חריג". כלל זה רוכך קצת באופן שיכול ו"ארוע חריג" יוכר גם על רקע של מתח מתמשך מקום בו ממש בסמוך לפני הארוע נוצר "שיא" או "עליית מדרגה" חריגים באותו מתח מתמשך שאז הוא עשוי כן להחשב כ"ארוע חריג". כמו כן נקבע כי קיומו של "ארוע חריג" ועוצמתו יבחנו באספקלריה הסובייקטיבית של המבוטח, וזה אינו חייב למצוא ביטוי בתחושה שלילית של כעס או תרעומת, אלא יכול להופיע במסגרת תחושה חיובית חזקה שגרמה לריגוש נפשי ממש בסמוך לארוע הלבבי או המוחי.

מכל מקום תורת "המיקרוטראומה" (רצף תאונות הגורמות לנזק במצטבר שיכול להקים או להחשב כ"תאונת עבודה" למרות שאין כל "תאונה" בודדת בכדי לגרום נזק), המהווה חריג לרשימה הסגורה של "מחלות המקצוע", לא הוכרה ע"י הפסיקה כישימה ולא ניתן להחיל אותה במקרים של ארוע לבבי או ארוע מוחי, שכן נקבע שמתח נפשי ממושך או מתמיד (STRESS) אינו רצף של ארועים שניתן להגדירם כפגיעות זעירות ומצטברות, ולכן נדרשת הוכחה של "ארוע חריג" או "מאמץ מיוחד".